יבולי גליל בע"מ נ' פרי מבח"ר בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין שניתן על ידי ביום 13.12.2011, לפיו קיבלת את שתי התביעות שהגישה התובעת (להלן: "יבולי גליל" או "המשיבה"), וחייבתי את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם ליבולי גליל סכום של 391,988 ₪, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 15% והוצאות משפט בסך 15,000 ₪.

המבקשים טוענים, כי הוגש על ידם ערעור על פסק הדין, וכי הסיכויים שלהם לזכות בערעור טובים הם. לגישתם נפלו בפסק הדין שניתן שלוש שגיאות; הראשונה שביניהם הינה טעות חישובית עת לא התווסף לסכום שקוזז בגין חיובים כפולים סכום המע"מ בשיעור של 18%. השנייה היא טעות משפטית, עת נקבע כי קיים מעשה בית דין ביחס לפריטי ציוד שהמבקשים שילמו תמורתם בהתאם לפסק הבוררות. הטעות השלישית לשיטתם של המבקשים נוגעת לאי פסיקת פיצוי על דרך האומדנא בגין פריטי ציוד שנמסרו על ידי פרי מבח"ר ליבולי גליל עם תחילת השכירות, ושלא הושבו לידה במועד השבת החזקה במפעל.

המבקשים טענו עוד כי, יבולי גליל הפסיקה את פעילותה כבר בשנת 2004, אין לה פעילות עסקית ואין נכסים בבעלותה, ולפיכך קיים חשש שהמבקשים לא יוכלו לקבל בחזרה את הכספים שישולמו על ידם, אם וכאשר יתקבל ערעורם. נוכח טענות אלו, הציעו המבקשים להפקיד את הסכום השנוי במחלוקת בסך 349,648 ₪ בקופת בית המשפט, עד מתן פסק דין בערעור. בנוסף הודיעו המבקשים, כי הם העבירו לפקודת יבולי גליל שיק בסכום שאינו שנוי במחלוקת בסך 116,120 ₪.

המשיבה התנגדה לבקשה, וטענה כי אין בהגשת הערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין. ביחס לסיכויי הערעור נטען, כי לערעור אין סיכוי ממשי נוכח הקביעות המפורטות והמנומקות שבפסק הדין. ביחס ליכולתה הפיננסית של המשיבה, נטען כי מדובר בחברה שיש לה פעילות עסקית, והראייה לכך היא החשבונית שהנפיקה לפרי מבח"ר תמורת השיק שהתקבל ממנה. יבולי גליל טענה עוד, כי בבעלותה שתי חלקות אדמה המיועדות לבנייה רוויה ואשר מוערכות על ידה במיליוני שקלים. להוכחת טענה זו צירפה יבולי גליל שני נסחי רישום המעידים על כך.

בתשובה לתגובה טענו המבקשים כי, המשיבה נמנעה מלפרט את מהות הפעילות העסקית אותה היא מקיימת ויש בכך כדי לחזק את טענתה, כי אין למשיבה כל פעילות עסקית. חיזוק נוסף להעדר פעילות עסקית של המשיבה, מצאו המבקשים בחשבונית המס שניתנה על ידי המשיבה והנושאת מס' סדורי 2. ביחס לשתי החלקות שבבעלות המשיבה נטען כי בהתאם למידע שנמצא באתר מינהל מקרקעי ישראל, התוכניות החלות בשטח כיום מייעדות את החלקות לחקלאות ולא לבנייה רוויה, ולפיכך לטענת המבקשים שווין של החלקות נמוך בהרבה ממה שהוערך על ידי יבולי גליל.

לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה לתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בתנאים שיפורטו בהמשך.

הכלל הוא שהגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין (ראה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי; תשמ"ד- 1984). בעל דין שזכה במשפט זכאי ליהנות מפירות פסק הדין באופן מיידי, גם אם בעל הדין שכנגד הגיש ערעור על פסק הדין. על מנת שבית המשפט יורה על עיכוב ביצוע פסק דין, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים: סיכויי ערעור טובים ואם יזכה בערעור יהא מן הנמנע או קשה להחזיר את המצב לקדמותו (ראה ב"ש 227/87 קרן כימיקלים בע"מ ואח' נגד ויטקו כימיקלים בע"מ פ"ד מא(1) 713 ; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מג(2) 172).

בענייננו מדובר בפסק דין אשר הטיל על המבקשת חיוב כספי. פסק דין כספי אינו נמנה עם אותם עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נגד שובל (נ.ר.ב) ואח' פ"ד נו(4) 178 ; ע"א 9296/03 אהרוני נגד מנשה ואח' פ"ד נח(2) 301), בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מג(2)172, 174. פסק דין כספי הוא בדרך כלל הפיך על דרך ההשבה. רק אם המבקש מוכיח, כי אם יזכה בערעור, לא יוכל המשיב להשיב את סכום פסק הדין, רק אז יורה בית המשפט על עיכוב ביצוע פסק הדין, לאחר שבחן את סיכויי הערעור.

לענייננו, בהתייחס לתנאי הראשון, לאור טענות המבקשים כפי שהובאו לעיל, לא ניתן לומר שמדובר בערעור מופרך.

לעניין התנאי השני מדובר בחברה בעירבון מוגבל שלכאורה אינה פעילה, שכן בעקבות תשלום הסכום שאינו שנוי במחלוקת המציאה המשיבה לפרי מבח"ר חשבונית מס הנושאת מס' סדורי מס' 2 על אף שהונפקה ביום 15.1.2012. יתירה מכך, המשיבה נמנעה מלפרט בתגובתה מהות פעילותה העסקית, והסתפקה בטענה כללית וסתמית שמדובר בחברה פעילה, מבלי להציג מסמכים כלשהם שיש בהם כדי לתמוך בטענתה .

לעניין המקרקעין שבבעלות המבקשת, קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לייעודם ושווים של המקרקעין, כך שלא ניתן לקבוע במסגרת זו אם יש בהם כדי להבטיח את השבת הכספים, אם יעוכב ביצוע פסק הדין. יתרה מכך, על אחת החלקות רשומה הערת אזהרה לטובת מע"מ פתח תקווה, ככל הנראה בשל חוב שהמשיבה חייבת לשלטונות המע"מ, כך שמימוש חלקה זו לצורך השבת סכום פסק הדין הוא בעייתי.

בנסיבות שפורטו לעיל, נראה שהאיזון הנכון בין זכות המשיבה לביצוע מיידי של פסק הדין, לבין זכות המבקשים להבטיח את השבת הסכומים אם וכאשר יזכו בערעור, הוא בהפקדת סכום פסק הדין שטרם שולם בקופת בית המשפט.

אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין, בתנאי שהמבקשים יפקידו, תוך 20 יום מהיום, בקופת בית המשפט סכום של 349,666 ₪, להבטחת ביצוע פסק הדין אם וכאשר יידחה הערעור.

ניתנה היום, ‏י"ט שבט תשע"ב, 12 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: